ישנם מקומות עבודה שבהם יש פגיעות שמתפתחות עם הזמן והן למעשה מחלת מקצוע.
זה יכול להיות בגלל סוג העבודה או בשל חשיפה לחומרים כאלו ואחרים ויש לא מעט עובדים שנפגעו אך הם לא יודעים לקשר את הפגיעה לאופי או למיקום העבודה שלהם. בגלל שהם לא מקשרים הם עלולים לפספס פיצויים שמגיעים להם.
הגדרת המוסד לביטוח לאומי למחלת מקצוע
- מחלת סרטן שנגרמת עקב חשיפה לחומרים כמו ניקל, כרומטים, אסבסט ופחמנים.
- הרעלה שנגרמת מחומר כלשהוא בשל חשיפה קבועה אליו כמו פלואור, כרום, מתנול, בנזן, ברום וחומרים נוספים. סה"כ 25 שמוגדרים בחוק.
- מחלות קרינה שנגרמות מחשיפה לקרני לייזר, קרינה מייננת, מיקרו גלים, אינפרא אדום, שחיקה עצבית או בעיות בגפיים, פגיעה בחוש השמיעה, ומחלות צלילה.
- חשיפה לחומר כימי ובעקבותיה מחלה כמו גם אלרגיות שונות שנגרמות מחשיפה לחומרים כימיים או תרכובות מתכתיות כמו אפוקסי, ונדיום, טונגסטן, טיטניום, חשוב לציין שגם עקרת בית יכולה להיחשף לחומרים הללו וגם זה נחשב למחלת מקצוע.
- חשיפה לחומרים ביולוגיים שונים שמעוררים אלרגיות או מחלות אונקולוגיות כמו ביסנוזיס או אבק עץ. כל המחלות שעוברות מגורם צמחי אורגני.
- מחלות ביולוגיות – מחלות שהמקור שלהם הוא חיידקים ונגיפים וחשיפה אליהם, כשהביטוי שלהן הוא התפתחות מחלה כמו צפדת, כלבת, שחפת.
מיקרוטראומה היא למעשה חשיפה ארוכה לגורם כלשהוא, נזק שאם החשיפה אליו היא חד פעמית הוא לא מסוכן ומה שהופך אותו למסוכן הוא התמשכות החשיפה והיא זו שגורמת לבעיות בתפקוד.
איך מגישים תביעה למחלת מקצוע?
זה מתחיל מהוכחה של הקשר בין מקום או אופי העבודה ובין המחלה, הוכחה שצריכה להיכנס לתביעת הביטוח הלאומי וזה הצעד הראשון. לאחר שיש תביעה והביטוח הלאומי מכיר בפגיעה כפגיעה שקרתה בעבודה אפשר להגיש תביעה לפיצוי ולנכות. שוב, חשוב להגיש את התביעה בצורה מקצועית ולהיעזר באיש מקצוע בתחום מכיוון שהביטוח הלאומי עלול לדחות אותה בטענה שהמחלה התפרצה באופן טבעי ובלי קשר לעבודה.
התביעה מתקיימת באמצעות טופס "תביעה להכרה במחלת מקצוע או ליקוי רפואי כתוצאה מתנאי עבודה" (202) ואחרי ההכרה ישנה זכאות לדמי פגיעה יחד עם גמלת הנכות. את דרגת הנכות תקבע וועדה רפואית אשר התובע יזומן אליה, ויש מקרים בהם אחוזי הנכות מזכים בפיצוי קבוע כגון קצבת נכות. אם הנכות מחמירה ניתן להגיש בקשה נוספת ולהופיע שוב בפני וועדה רפואית וקבל הגדלה בקצבה וסיוע מהביטוח הלאומי.
את התביעה צריך להגיש עד שנה מיום בו המחלה התגלתה או אובחנה הפגיעה.
הפיצויים למי שנפגע ממחלת מקצוע
מחלת מקצוע מזכה בתשלום על ההיעדרות ממקום העבודה כמו בתאונת עבודה ובנוסף, החולה או הנפגע צריך לקבל גם כיסוי להוצאות הרפואיות שלו. קצבת נכות חודשית או מענק נכות יקבל מי שנגרמה לו נכות קבועה בעקבות המיקרוטראומה. כל זה כמובן לאחר הכרה בנכות מהביטוח הלאומי.
מי שלא יכול לחזור לעבודה
הוועדה בודקת אך ורק את מה שקשור לנכות בשל הפגיעה בלי קשר לסיבות אחרות שלא קשורות אליה והיא בודקת את היכולת של העובד לחזור לעבודה. בדיקת הנכות מתקיימת אל מול פעולות שונות בעבודה שלו, הנסיעות לעבודה, התפוקה שלו, האם העבודה היא פיזית ועד כמה, האם הוא עובד מול קהל וכדומה.
תקנה 15
מעבר לנכות הרפואית יש את הנכות התפקודית ותקנה 15 באה בכדי לתת ביטוי לנכות התפקודית ומיועדת לעובד אשר בשל הפגיעה נקבעה לו נכות קבועה והוא לא יכול לחזור ולעבוד באותה עבודה או באותו תחום עיסוק. תקנה 15 לא מביאה את העובד ממצב בו הוא יקבל מענק למצב בו הוא יקבל קצבה קבועה אלא היא רק בוחנת את התפקוד שלו בעבודה ובעיסוק.
הפעלת תקנה 15
בשביל להפעיל את תקנה 15 צריך שיתקיימו שני תנאים מתוך ה-3 הבאים:
- ירידה בהכנסותיו של העובד של לפחות 20%, ומצב זה צריך להיות קבוע ולא זמני.
- ההכנסות של הנפגע נפגעו לזמן לא מוגבל בשל התאונה.
- הנפגע לא יכול לחזור לעיסוק או לסוג העבודה בשל הנכות.
סל שיקום מקצועי
סל שיקום מקצועי מיועד למי שלא יכול כבר לעבוד בתחום או במקום העבודה שלו והוא נועד על מנת שהוא יוכל בכל זאת להשתלב בשוק העבודה על אף נכותו ולשם כך ניתנים לו כלים ומקצוע על ידי עובדים סוציאליים מהתחום.
תוכנית הסיוע כוללת מענה להיבטים שונים כגון:
- עזקה ברכישת מקצוע כמו גם איתור של מקום עבודה והשתלבות בו.
- עזרה במימון לימודים במוסדות להשכלה גבוהה במכללות ובאוניברסיטאות.
- אבחון תעסוקתי כמו גם ייעוץ וליווי מתאימים.
- תוכניות לפני הכשרה כמו מכינות לימודיות או סדנאות רלוונטיות לחיזוק מיומנויות.
- מימון של תוכניות טרום הכשרתיות כמו לימודים לבגרות, פסיכומטרי, מכינות קדם אקדמיות וכדומה.
חשוב לדעת
משך העזרה בלימודים הוא עד לשנה. זה עשוי להשתנות לשני הכיוונים בגלל משתנים כאלו ואחרים וכדאי לבדוק במוסד לביטוח לאומי.
העזרה כוללת שירותי תמיכה והנגשה אם יש צורך כמו שימוש בשפת הסימנים, תמלול, חונך ומלווה והשתתפות בשכר הלימוד עד לסכום שהביטוח הלאומי קבע.
מימון נוסף עשוי להינתן למטרות הבאות:
- הוצאות נסיעה – בהתאם לתעריפי התחבורה הציבורית ישולמו דמי נסיעה לאלו שאין להם רכבים.
- החזר על קורס הפסיכומטרי עד שנה לפני שהוגשה התביעה לשיקום.
- הוצאות נוספות הקשורות ללימודים כמו שיעורי עזר, מכשירי לימוד, כלי כתיבה וציוד לימודי.
- זכאות לסיוע בשכר דירה תנתן במקרים בהם פקיד השיקום אישר זאת אם מדובר על מרחק של 40 קילומטר ומעלה בין מקום המגורים למקום הלימודים.
מקדמה על השיקום
מקדמה על חשבון קצבת הנכות במסגרת תוכנית השיקום והסיוע אפשרית בהתאם לתנאים ולתקנות החוק:
דמי השיקום יהיו באותו הסכום כמו אלו שמקבלים קצבה על דרגת נכות 100%, זאת במידה ואין קצבת נכות. הכל כמובן בהתאם להרכב של המשפחה.
- דמי השיקום מיועדים לאלו שאינם מקבלים קצבת נכות מלאה. הם צריכים ללמוד 16 שעות בשבוע אשר מתוך השעות הללו 4 שעות הן שעות מעטפת. תנאי נוסף הוא שהשכר שלהם מעבודה אינו עולה על הסכום שנקבע.
- מי שמקבל קצבת נכות חלקית, דמי השיקום ישלימו עד לסכום שמקבלים אלו שיש להם 100% נכות. גם פה, התשלום הוא בהתאם להרכב המשפחה.
הזכאות לקבלת דמי שיקום
הזכאות לקבלת דמי שיקום היא של אלו שנפגעו בעבודה והם מתאימים לתנאים שנמנה פה:
- פקיד השיקום בחן ומצא שהם מתאימים לשיקום מקצועי ויכולים להשתלב מחדש בעבודה.
- הם אינם יכולים לעבוד במקום העבודה הקודם שלהם או בעבודה מקבילה אחרת בשל הפגיעה שלהם או שהם זקוקים להכשרה מיוחדת על מנת שיכלו לחזור למקום העבודה הקודם שלהם או לעבוד בעבודה שתואמת את היכולות והכישורים שלהם.
- יש להם דרגת נכות של 10% לפחות או שהדרגה שלהם היא מתחת ל-10% אך רופא הביטוח הלאומי טוען שאם הם ימשיכו לעבוד באותה העבודה הם יסכנו את עצמם או שאין להם עדיין דרגת נכות שנקבעה אך לדעת רופא הביטוח הלאומי הם יקבלו דרגה של למעלה מ-10%.
