יש סיבות שונות לנכות אורתופדית והיא יכולה להיגרם בעבודה, בתאונת דרכים, בבית או בכל מקום אחר. הבעיות האורתופדיות כוללות בדרך כלל פגיעה בגב ובצוואר, פגיעה בעמוד השדרה, הגבלה בתנועה של המפרקים ועוד.
לא משנה אם הפגיעה האורתופדית היא בשל בעיה מולדת או כתוצאה מפגיעה, ישנה פגיעה בחיי היום יום של הנפגע, פגיעה ביכולת ההשתכרות שלו וביכולות אחרות ולכן הוא זכאי לפיצויים והטבות עליהם נרחיב.
מי שיש לו פגיעה אורתופדית יכול לתבוע את הביטוח הלאומי על הפגיעה בתפקוד ועל הנזקים הגופניים כמו גם את הביטוח הפרטי שלו וכל ארגון ממשלתי או ציבורי על מנת לקבל תשלום, אחוזי נכות ודברים אחרים. המגבלה שישנה ושנותרה בשל הפגיעה היא זו שתקבע את אחוזי הנכות, הפיצוי הכספי או כל הטבה אחרת.
התביעה מול הביטוח הלאומי
מה שיקבע את אחוזי הנכות שבתורם יקבעו את גודל ההטבות והפיצויים היא וועדה רפואית. חשוב להגיע מוכנים לוועדה הזו עם צילומי רנטגן, בדיקות רפואיות שנעשו, מסמכים רפואיים עדכניים שיש בהם תיעוד של אורתופד מומחה על הבעיה האורתופדית, מסמכים שמתעדים ניתוחים ואשפוזים.
מי שיש לו יותר מליקוי אחד, חשוב שידאג לכל המסמכים על כל הליקויים מכיוון שכשיש יותר מלקות אחת הוועדה הרפואית עשויה להגדיל את אחוזי הנכות.
חוות הדעת הרפואית מפרטת את הליקויים הגופניים של הנפגע ואת מה שהוביל לפגיעה בהתאם לעדותו של הנפגע והיא צריכה גם לתאר את הקשר בין הפגיעה לבין מצבו הרפואי של הנפגע.
חוות הדעת הרפואית היא הבסיס לתביעת נכות אורתופדית והיא המסמך החיוני ביותר להכרה בתביעה. ומה קורה בהמשך?
- זימון לוועדה רפואית העוסקת בנכות כללית
- בוועדה הרפואית לנכות כללית נקבעת דרגת אי כושר שהיא תנאי לזכאות לקצבת נכות. צריך שתהיה נכות רפואית של לפחות 60% או 40% עם כמה ליקויים שאחד מהם הוא של 25% לפחות. לעקרת בית זה 50%. הוועדה תקבע גם מתי התחילה הנכות והאם היא זמנית או לצמיתות, ולא רק את אחוזי הנכות. בעת תביעת נכות כללית של אנשים שסובלים מפגיעה אורתופדית נקבעת דרגת הנכות ומה שנלקח בחשבון זה לא רק חומרת הפגיעה אלא גם מהן ההשלכות ומהי המגבלה העיקרית של התובע וכמובן, הקשר בינה לבין הפגיעה האורתופדית.
- אם נקבעו מספיק אחוזי נכות רפואית הפקיד יקבע את דרגת האי כושר
- קבלה של ההודעה
חשוב לדעת
מי שהוכר כנכה בנכות רפואית אך מסיבה כזו או אחרת הוחלט שהוא לא זכאי לקצבה, יכול לקבל זכויות על נכות רפואית בלי שהוא יקבל גם קצבת נכות.
בעיות אורתופדיות שנגרמו בעבודה
מקום העבודה הוא לא פעם המקום בו מתרחשות פגיעות אורתופדיות וחשוב לקרוא על תאונת עבודה ועל אובדן כושר עבודה בכדי לקבל מידע רלוונטי. גם פה נציין את המידע הזה מכיוון שתאונות עבודה גורמות לא פעם לפגיעות אורתופדיות
- צליפת השוט – "צליפת השוט" היא פגיעה שנגרמת בשל טלטול של הצוואר קדימה ואחורה, בדרך כלל בשל פגיעה תוך כדי פגיעה בעצם מקדימה או פגיעה של עצם מאחורה והיא נפוצה בעיקר בתאונות דרכים. אם התאונה קרתה במהלך העבודה, היא תזכה את הנפגע בגמלת נכות. על מנת להגיש תביעה על פגיעה אורתופדית כזו צריך להכין תיק תביעה שיכלול צילומי רנטגן, MRI, CT, ובדיקות אחרות שממחישים את עוצמת הפגיעה ואת מצבו של הנפגע. אם יש חשד לפגיעה עצבית יהיה צורך בבדיקת EMD.
- בעבודה פגישות שכיחות הן פגיעות צוואר וגב שיכולות להיגרם מהרמת משאות כבדים שחוזרת על עצמה זמן רב, נפילה ממקום גבוה, התכופפות פעם אחר פעם ופעולות אחרות. הפגיעות הללו הן בדרך כלל פריצת דיסק או בלט, תזוזת חוליה או שבר של החוליה בעמוד שדרה והנזקים הם כאבים חזקים, הגבלה בתנועה וחוסר יכולת לבצע פעולות פשוטות. אם יש נזק עצבי הפגיעה עלולה להיות קשה עוד יותר בשל קשיים בישיבה ובהליכה, תחושת נימול בגפיים התחתונות, ירידה בתפקוד הידיים ומגבלות אחרות.
- נזק לרגליים ולידיים – נזקים לרגליים עלולים להיגרם בשל נשיאת משאות כבדים, הקרנת כאבים לרגליים בגלל בעיות גב. לידיים הנזקים יהיו בדרך כלל בשל פעולות שחוזרות על עצמן שוב ושוב. הנזקים בגפיים יכולים להיות נזקים עצביים, נזקים בגידים וברקמות וכדומה.
לסיכום
מי שנפגע פגיעה אורתופדית ורוצה למצות את מלוא זכויותיו יצטרך התערבות של רופא אורתופד. הרופא יבדוק אותו, יעריך את הפגיעה ואת הנזק, יעריך את המגבלות ויסביר את הקשר הסיבתי בין הפגיעה ובין המגבלות. זהו תהליך חיוני בכדי שניתן יהיה למצות את כל הזכויות של הנפגע ושל משפחתו.
